מערכת השתן היא אחת מהמערכות המורכבות ביותר בגופנו. היא מורכבת מהכליות שבהן נוצר השתן, מהשופכנים המוליכים את השתן אל שלפוחית השתן ,מצינור השופכה המפריש את השתן אל מחוץ לגוף ומהסוגרים. בגברים גם הערמונית הינה חלק ממערכת השתן התחתונה.
מבחינה פיסיולוגית מערכת השתן נמצאת באחת משני שלבים:
שלב האגירה – בו אנחנו נמצאים רב הזמן ובמהלכו שלפוחית השתן מתמלאה.
שלב ההתרוקנות – מצויין בו חלק קטן מהזמן וזהו למעשה שלב ההשתנה.
מערכת זו מבוקרת כדי לאפשר לנו להטיל שתן עד תום, בצורה נוחה בזמן המתאים לכך. הפרעות במתן שתן יכולות להתפתח ממגוון סיבות במהלך חיינו ומתבטאות במספר דרכים 👇
🔹 OVER ACTIVE BLADDER (המכונה "תסמונת שלפוחית רגיזה") הינה אבחנה קלינית שכיחה ביותר שהתסמין העיקרי שלה הינו  דחיפות, עד בריחת שתן , ולעתים קרובות תכיפות במתן שתן ביום או בלילה.
🔸 הפרעת התרוקנות- שיכולה להתבטא בהיסוס בתחילת ההשתנה, זרם חלש  ומקוטע עם קושי לרוקן את שלפוחית השתן ולעתים עד כדי אצירת שתן.
התופעות עלולות לקרות אצל שני המינים ונובעות בין השאר מנפח כיס השתן משתנה מאדם לאדם.
🔹אצל נשים – שכיחות יותר הפרעות הקשורות באגירה ומתבטאות בשלפוחית שתן רגיזה ובדליפת שתן
🔸 אצל גברים –  שכיחות יותר הפרעות בזרם השתן ובהתרוקנות (לרב עקב הגדלת הערמונית), לא לעתים קרובות יש גם הפרעות של תכיפות דחיפות ובריחת שתן.
ברב המטופלים יש מחלות נלוות עמו עצירות , בעיה נוירולוגית, הפרעות פסיכיאטריות וכו שהן חלק מהערכת המטופל.

למה חשוב לאבחן ולטפל ❓
בעיות במתן שתן אמנם אינן מהוות לרוב סכנת חיים, אך הן מהוות הפרעה לאיכות החיים בצורה משמעותית. ואיכות חיים היא דבר מאד מאד חשוב!!
מצבים אלה עלולים להפריע בעבודה, פוגעים ביחסים חברתיים ואינטימיים ולא פעם גורמים לסובלים מהן לבושה רבה והגבלה בפעילות. הפרעות בהתרוקנות עלולה לגרום לפגיעה בשלפוחית השתן  לזיהומים ואבנים במערכת השתן ולעיתים רחוקות לגרום לפגיעה בתפקודי הכליות.

מהן דרכי האבחון והטיפול ❓
חשוב לדייק את סוג  התסמינים  , סוג בריחת השתן, והמחלות הנלוות שיכולות להשפיע על תסמיני מערכת השתן.  שינויים שונים בהרגלי ההתרוקנות כמו תכיפות במתן שתן, השכמות בלילה ושינוי בעוצמת ומשך זרימת השתן, כל אלו יצריכו פניה לרופא משפחה לביצוע של בדיקה ראשונית כולל בדיקה גופנית והפניה לביצוע בדיקות דם, בדיקות שתן וכן גם הדמיית אולטרסאונד של מערכת השתן כדי לשלול בעיה אנטומית.
לצורך אבחנה בירור וטיפול מדויק מומלץ לפנות לאורולוג.
האורולוג יבצע בדיקה פיזית של אזור הבטן והאגן, גב,  בדיקה של איברי המין החיצוניים כדי לשלול קיום של גורם חוסם באזור מוצא השופכה, מצבים של צניחת רחם ואגן אצל נשים, פגיעות גיל המעבר באיזור הנרתיק ופתח השתן , בדיקה רקטלית למישוש הערמונית.
לרב הבדיקות הנדרשות הן אולטראסאונד, בדיקת שתן, ולעתים בדיקה של זרימת שתן.
במקרים מסוימים האורולוג יבקש בדיקות נוספות כמו יומן השתנה, אורודינמיקה וצילומים אחרים.
קו הטיפול הראשון בהפרעות בהטלת שתן כולל שינויים התנהגותיים מבחינת שתיה , תזונה והרגלי השתנה. לאחר מכן ניתן לתת טיפול תרופתי הנותן מענה לסוג התסמינים הקיימים. אם קיימת בעיה באגירה הגורמת לדליפת שתן או לשלפוחית רגיזה יינתנו תרופות שמטרתן להפחית את ההתכווצויות הבלתי רצוניות של כיס השתן. אם קיימת בעיה בהתרוקנות יינתנו תרופות שמרפות את שריר הסוגר ומשפרות זרם שתן.
במקרים שטיפול תרופתי לא עוזר מספיק ניתן לשקול התערבות בהתאם לבעיה. כריתת ערמונית, הרחבת שופכה, תיקון צניחה, הזרקות בוטוקס לשלפוחית ועוד…